אומנות החיבור

דיבר: ד"ר שלמה שיש. ישב, הקשיב, בירר ורשם: ירון שוורץ

ד"ר שלמה שיש יודע לחבר בין סודות התורה לידע המזרחי ולמדע המערבי. ד"ר שיש הוא רופא משפחה שהתמחה עוד לפני שלושים שנה ברפואה סינית, צמחי מרפא והומאופתיה והיה אחד משלושת הרופאים הראשונים שעסקו ולימדו תחום זה בארץ בשנות השמונים. מאז הוא ממשיך בעבודתו עם מטופלים וכן מרצה בנושא. בנוסף, בחמש-עשרה השנה האחרונות מלמד ד"ר שיש צ'י קונג רפואי, לצד הוראה תורנית לאחר שלמד אצל גדולי תלמידי החכמים בארץ.

לאחר שלושים שנות עבודה מוציא ד"ר שיש סדרת מאמרים שעניינה בין היתר הוא החיבור המקודש בין האיש לאישה. במסעו מלווה אותו ירון שוורץ שכתב פעם אצלנו. ד"ר שיש מסביר מדבר ומנחה, שוורץ יושב לצדו, שואל, מברר ורושם.

---

מהי מהות החיבור בין הגבר לאישה? מאז ומתמיד כל מורה רוחני שכיבד את עצמו נדרש לשאלה זו, שאלה שבבסיסה מונחת האנרגיה הבראשיתית שמניעה את העולם.

נהוג לחשוב כי בתורות הקלאסיות, לא נגעו במיניות או ארוטיקה, ובמקום זאת התעסקו באיסורים רבים ואזהרות אינספור, אבל, עיון מעמיק בכתבים סינים עתיקים או אצלנו בתלמוד ובמדרשי חז"ל וקבלה, מגלה לנו שהדרישה להרבות בצאצאים, וההתמקדות בענייני נידה וטהרה מתקיימות לצד עולם ומלואו של ידע עשיר, עצות עמוקות, והדרכות פרקטיות וחכמות, אשר מתייחסות, מעמיקות ומרחיבות בכל הנוגע למימד העונג וחשיבותו לזוגיות בריאה ומתעצמת, תוך כדי שימת דגש רב על החיבור בין הרוחני והגופני שהוא עצם האדם.

במסגרת השילוב הרוחני-גופני העומד כבסיס לזיווג, נאמר ששילוב זה גם קובע את האיכות של בניית ויצירת העובר. אם הריון תקין נמשך תשעה/עשרה חודשים וחיים מלאים ובריאים נמשכים בתקווה 100 שנה, הרי שיש לנו חודש הריון כנגד כל עשר שנים. בסדרת כתבות זו נעקוב בקפדנות אחר כל חודש, כל שבוע וכל יום שב-280 יממות הריון (עשרה ירחים), ונגלה איך וכמה כל ירח של הריון משפיע ומאיר על עשר שנות חיים.

הדרך הנכונה לצלול אל תוך מצבור הידע הזה, תהיה להתחיל רגע אחד לפני ראשיתו של התהליך, באותם שלבים עדינים של החיבור בין האיש לאישה. מהי משמעותו, מהי מידת השפעתו, הרי אנחנו לא מאמינים שבאמת מדובר בעשרים שניות זריזות, חטופות, של עונג, בהן בסך הכול טיפה (סרוחה) נפגשת עם ביצית פוריה. תיאור זה הוא רק אחד מתוצאות החיבור, ואותו ניתן להשיג במהירות, ומבלי להיעזר בקורטוב של מודעות, אנחנו רוצים לדעת הרבה יותר.

בואו נדבר על החיבור ברוחני-גופני שבו. באופן רחב ללא חשש ובעדינות, ואיך הוא משפיע ועל מה הוא משפיע. הרפואה המודרנית מונה את זמן ההיריון החל מהווסת האחרונה של האישה, נתון זה מבלבל אותנו מכיוון שהוא רומז על כך שהריון הוא תקופה ביולוגית ותו-לא. כמה שיבקש המדע להישאר אובייקטיבי, אנחנו יודעים שאין גוף בלי נפש, ולפיכך גם לא יכול להיווצר גוף חדש בעולמנו, מבלי היווצרותה של נפש חדשה, ולכן חשוב להבין שלכל חיבור בין איש לאישה מעבר למימד הביולוגי, קיים גם מימד נפשי, פסיכולוגי ואפילו רוחני. אומנות החיבור, היא היכולת לדעת איך למזג בין שני המימדים הללו בצורה הרמונית אשר תחייה ותמלא בחיוניות את בני הזוג ותצית ותניע את החיוניות של הילדים, פירות אותו חיבור. יתרה מזאת, עוד נראה כי כל חיבור טומן בחובו פוטנציאל עצום בנוגע לצאצאים הנוצרים מאותו חיבור, ואף בנוגע לילדים שייולדו בע"ה בעתיד.

ברור לנו שכל יוצר אומנות אמיתי מתייחס בכובד-ראש גם לחומר גלם אשר מאפשר את היצירה. ברור כי חומר זה צריך להיות תואם לעצם היצירה ולכן עליו להעביר באופן מלא ומדויק את רעיונותיו של האומן. באותה מידה המימד הביולוגי הוא הקובע לצורך יצירת החיבור, את אומנות החיבור כחומר גלם של יצירה.

המימד הביולוגי אם כן, אינו מתייחס להפריה בלבד, אלא להיווצרות מטען שלם של בני-הזוג הנושא מידע על העבר ועל ההווה: העבר הוא מה שנטוע בתכונות האיש והאישה, והועבר משרשרת הדורות הקודמים, במערב קוראים לו  – אוצר גנטי ובסין העתיקה קראו לאוצר זה בשם 'האנרגיה של האבות, ושל הדורות' (Yuan qi). יש לציין שחלק זה איננו נתון לשליטתנו ולכן מלא ב'הפתעות' שיתגלו לנו במפגש עם מאורעות החיים. לעומת זאת, חלק ההווה שבמימד הביולוגי כן תלוי בבני הזוג ובמצבם הפיזי-גופני בזמן העיבור עצמו ובתקופה שלפני. מדובר במכלול נתונים עצום שרובנו אינו מתייחס אליו די הצורך, ביניהם למשל: המצב הבריאותי והמחלות שחלו בהם בני-הזוג באותה תקופה, התזונה שצרכו, ובעיקר, במידה ובני הזוג נוהגים לצרוך לסמים או אלכוהול, תהיה לאלו השפעה גורלית על החיבור ותוצאותיו.

במאמר מוסגר נוסיף בהקשר זה כי הרפואה המודרנית רואה בשכרות בעיה או במצבים הקיצוניים, או במצבים כרוניים וממושכים. לכן לא הושקעו די מאמצים מחקריים להעריך את הנזק שיש למצב זה על איכות החיבור והיווצרות העובר. בסין העתיקה, חיבור מסוג זה מיוחס לשיפלות-נפש, המשאיר רושם רב על בני הזוג, ויכול להתגלם בפוטנציאל הרסני אצל העובר העתיד לבוא. דברים דומים נכתבים ברפואה הסינית על חיבור המתרחש בזמן סימום, או שכרון חושים מוחלט, למרות שיכולה להיות בו הנאה גופנית, הוא מביא עמו תוצר מטושטש, שאין לו כל קרבה או קשר לתוצאה שיזכו לה בני זוג בעלי חושים ערניים וזכים בשעת מפגש.

גם התמכרויות סמויות יותר מסוכנות לחיבור: אכילת יתר, אנורקסיה ואפילו צריכה קבועה במינון נמוך של תרופות פסיכיאטריות, או כדורי הרגעה. לכל אלו השפעה רבה על החוויה, על איכות החיבור ועל תוצאותיו.

לרשימת הגורמים הבעייתיים הללו, צריך גם להוסיף את המצב הפיזי של בני הזוג ביום החיבור ממש. הרפואה הסינית מזהירה מפני מפגש מיני בעת מצב של עייפות יתר, או אפילו מצב של כמעט שינה אצל אחד מבני הזוג. מפגש כזה, לא רק שמבחינה פסיכולוגית נפשית אינו מעורר כל עוצמה של קרבה, תקשורת, שמחה, עונג והארה נפשית, אלא שמבחינה גופנית, מדובר בחיבור שיש בו עייפות ובעיקר עצלנות, גורמים שכפי שנראה בהמשך הינם קריטיים להיווצרותו של גוף-נפש חדש.

הסינים מוסיפים ומדגישים את חשיבות התנאים הפיזיים, אם תרצו, אפשר לקרוא לזה הפנג-שוי שבחיבור. אין זה רק תנאי טכני אלא הרבה מעבר לזה, כי יש בחיבור מימד של אירוח. בעיקר האישה מארחת אורח, האיש, שהוא בן-זוגה, הבא לקראתה. נקודה זו מתבררת ומתקשרת לאיכות החום האהבה והחשק המשותף והשונה בגווניו בין האיש לאישה. ואם כן במימד הזה הדבר הבולט הוא הבית, שעומד מאחורי בעלת הבית, האישה וכן המרחב, שהוא מקום האירוח, הן במשמעות הפיזית והן במשמעות הסימבולית. כשם שהגוף והנפש של האישה מזמין את האירוח, כך המרחב שבו נעשה החיבור, החדר, הטמפרטורה וכדומה צריכים להיות מרחבי קבלה, כי גם הם משפיעים על המימד הנפשי של החיבור.

כל הפריטים שנזכרו במימד פיזיולוגי זה של החיבור מהווים יחדיו מה שנקשר בתורת סין העתיקה לאנרגיה Rong qi. כאשר אנרגיה זו מועשרת באנרגיה הקדומה, המולדת של האבות וזשתיהן זורמות במסלולים האנרגטיים שבגוף, הן מחייות בשלמות גוף ונפש והן נוכחות בשלמותן בזמן החיבור.  במצב בו נשמרים הכללים הפיזיים שנסקרו כאן, מתעוררת גם הנפש לקראת יצירה אנרגטית חדשה ורעננה.

בהקשר זה התזונה של בני הזוג לפני החיבור חשובה, ועוד נקדיש לכך מאמר שלם. אבל לפני כן, בפעם הבאה, נתמקד במימדים הפסיכולוגיים, הנפשיים והרוחניים אשר משפיעים על בני הזוג בזמן החיבור. נראה, כיצד המשמעות הקבלית של התכונות 'נותן' ו'מקבל', השפיעו עלינו כאשר נוצרנו. כיצד כוחות ממשיכים להתפתח, להתעצב ולהפריח את אינספור המצבים שבחיים בהמשך ילדותנו, בבגרות וממשיכים להיווצר כל יום בחיינו.